צהרים טובים,
סיימתי לקרוא, ספר מומלץ ביותר ,הוא אף עשה איתי את כל הדרך לצפון אנגליה וסקוטלנד לחופשה בת 8 ימי מזקקות ,כבשים ונופים ואף הנעים לי את הזמן בטיסות.
208 עמודים סוערים במיוחד. לא נחה לרגע נעמי.
בתחילה היה לי קשה להתחבר לדמות. קצת הפוכה ממני, צעירה, לא משקיעה בעצמה, שותה אלכוהול, נכנסת למצבי רוח. אך עם הזמן ממש חיבבתי אותה ולפעמים גם הזדהיתי. כי מי מאיתנו לא חוותה בילדות, חוסר אהבה מדמות משמעותית כלשהי. אבא, אמא, סבתא, סבא, מורה, גננת. התחברתי לנעמי ועל אף הבוטות שלה, אי עשיית חשבון לעיתים לגמרי כשכל זה משולב עם חמלה שיש בנעמי כלפי הבוס שלה שימי בקצביה.
כל העיסוק שלה, הפרנסה, הקשיים, החיים הלא פשוטים. חיספוס של מציאות לא פשוטה, חיים לא קלים.
המגורים ביפו תל אביב, חוסר האמון בעצמה. היא מוכשרת ואפילו לא מודעת לזה.
רק מקריות נפלאה כמו שקורית לפעמים בחיינו, מביאה אותה לתערוכת אמנים צעירים ביפו תל-אביב ומשם הכל כבר מתגלגל ונראה אחרת.
מערכות יחסים מעוותות משהו, סיפוק יצרים מיידי, כנות וכאב. קשר עם אחותה הצעירה יותר האהובה עליה. הקשר עם אחותה הגדולה שהוא די לקוי. קשר לא טוב ולא בריא בעליל עם הוריה.
כל החיים שלה מסובכים בפלונטרים.
וחוסר הערכה עצמית משווע שכל הזמן נמצא ברקע חייה של נעמי.
כאילו שצריך לקלף אותה מהשכבות ולהתפעל ממה שמגלים. כשרון ענק, יופי פנימי והמון אהבה לתת.
תשוקה לזוגיות ולחיים נורמליים. קמיעה לצד הטוב שבחיים. היא יודעת שמגיע לה. אך לא נלחמה מספיק.
לא עוד. נעמי משתחררת מכל המוסכמות שחייה לפיהן אם רצתה או שמכורח הנסיבות.
צמיחה ושמחה הם האני החדש שלה, אהבת עצמה וידיעה כי היא מסוגלת להכל ומגיע לה!!!
========================================================================
" מאז לא דיברנו. לא התקשרתי אליו, לא שלחתי הודעות, לא
הסתובבתי במקומות שהוא רגיל להסתובב בהם. צרחתי מבפנים, כאב לי, כמעט מתתי. הרגשתי
בפעם הראשונה את סדקיו הרעים של שברון הלב. חיי נעשו מונוטוניים: הקצבייה, הבית
ובחזרה. היו לילות שבהם הרגשתי כאילו איבר נגדע מעל גופי. שכבתי במיטה, קהה
ומטושטשת מכאב הפנטום, ורציתי רק שיחבק אותי שוב, שיאסוף אותי אל גופו הגדול.
רציתי לשתות איתו יין, לשיר איתו בזיופים גדולים ובצחוק דביק, אבל אחיעם לא כתב
לי, ושתיקתו היתה החותם הסופי: הייתי רק פרק חולף בחייו הצבעוניים."
אם יש מזל, הוא דילג על נעמי חסון. לבד, בדירה קטנה
ביפו, אחרי עוד משמרת של חיתוך שניצלים בקצבייה, היא מחפשת אהבה באתרי היכרויות.
העבר שלה שחור, ההווה שלה עצוב.
העתיד? בלי תקווה, בלי חלום.
אבל משהו בכל זאת קורה. רגע אחד ישנה את חייה של
נעמי לבלי הכר, את חייה המקצועיים ואת חיי
האהבה שלה. הנה, היא מתחילה לצמוח. אבל האם היא באמת מסוגלת לכך?
זה שאהבתי הוא ספרה השלישי של מרסל
מוסרי, ילידת 1990, אשת תקשורת ואושיית רשת. קדמו לו "קופסת קובות"
ו"דמעות של יין".
זה שאהבתי /מרסל מוסרי. הוצאת תכלת 208 עמודים. מחיר: 98 ₪
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה