צהרים טובים.
את סוף השבוע האחרון + עוד כמה שעות ביליתי עם הספר, התחביב האהוב עליי מאז ומתמיד ,עוד בהיותי נערה חמושה במשקפי ראיה/קריאה והכינוי המשפחתי שלי היה - "תולעת ספרים".
כשאני מתחילה ספר והוא מוצא חן בעיני, "יתהפך העולם" ולא אעזוב אותו. מלבד מטלה פה, מטלה שם שעליי לעשות לביתי , בכל זאת אני והחצי מכינים את ארוחת השבת וטורחים.
הספר נהדר, כתוב יפה וקולח, כל כך ישראלי, 278 עמודים שכיף לקרוא.
מתח לצד סוג של יומן וכתיבת ביוגרפיה. מרגיש כאילו סיפור בתוך סיפור/ספר. אהבתי את הרעיון.
הומור, חברות, קצת מז'אנר המתח וגם רומן. קינאה, אהבה, חברות אמיצה ופחות של נשים סביב קבוצת גיל 35.
דידי -דניאלה, מתוסכלת מהמצב שלה. עבודה לא משהו, אהבה וזוגיות נגמרו לדידה. פרק מסוים תם.
היחסים עם המשפחה קצת לא מי יודע מה. .מסובכים ומורכבים כמעט כמו בכל משפחה.
תמיד נדמה לה שאצל האחרות יותר טוב, או שלא. היא לא סגורה על עצמה.
יש לה יחסים וקשר מיוחד עם רואי השכן שהוא סוג של האקר "שאינו מזיק" ,אלא רק במטרה לבדוק דברים, לראות, להציץ. מין סטוקר בלתי מזיק בעליל...
גם רואי מתוסכל, בתול בן 28 . ואז מגיעה הצעת עבודה מוזרה קצת הזויה משהו, לכתוב ביוגרפיה שקרית לקשישה. שלאחר מכן מסתבר שהקשישה היא לא בדיוק מי שחשבה. שהכל מסובך מאוד. שקרים על שקרים, משפחה נוראית של רוז הזקנה. כשהיא לא פחות ממסתבכת ברומן עם גל הנכד של רוז שהינו צעיר ממנה בכמה שנים טובות..
דידי נכנסת לתוך סיפור לא פשוט והכל כל זמן מלא בהפתעות. לא אגלה יותר... ממליצה לקריאה בחג הקרב אלינו.
אם כן, הספר קצת מכל דבר, ציני, עוקצני, מרגש, מותח, מסקרן ועוד.
שתהיה שנה טובה עם הרבה ספרי קריאה משובחים ושפע של בריאות...
דידי הרימה את ראשה אל עושר ושאלה: "זאת תרמית פירמידה?"
הוא הביט בה מבולבל, "על מה את מדברת , מתוקה?"
"את לא תצטערי".
"ושיהיה לי רע".
עושר משך בכתפיו. "למי טוב?"
דידי שבורה. בגיל שלושים ומשהו אין לה אהבה ראויה (למעשה, היא אחרי פרידה מבן זוג שהשאיר אותה לע סף התמוטטות נפשית) ואין לה עבודה הגונה (היא עדיין עובדת זוטרה בחברה המקדמת תוכן שיווקי).
הכל משתנה כשהיא מקבלת הצעה לכתוב ביוגרפיה לאישה מבוגרת עשירה ודמנטית, הזוכרת רק את העבר הרחוק . כשמתברר שבעבר נרצח בעלה, ובניה השתלטו על החברה המשפחתית- דידי מגייסת לעזרתה את השכן ההאקר מהדירה הסמוכה- בחור ביישן, אובססיבי לכושר, שמן לשעבר, שמסתתר מאחורי הבגדים ועדיין לא פיענח את זהותו המינית. לתחקיר מתגייס גם העוזר האישי של הקשישה ושלושתם מגלים ממצאים מפתיעים על המשפחה המיוחסת , נקלעים למשברים ומצליחים להיחלץ בעור שיניהם.
"תזכירי לי מי את" אינו ספר מתח, על אף שקשה להניח אותו מהיד. הוא אינו ספר משעשע, למרות שמדי פעם צוחקים בו ממש בקול, זהו רומן מסחרר שאינו חושש לצחוק על כל מה שאסור לצחוק עליו. אם יש בו אמת, היא אחת וצנועה ביותר: אף אחד לא יקבל אותך באמת חוץ מההורים שלך, וגם הם ישמחו אם תעשי גוונים.
נטע חוטר, ילידת 1979, היא אחת העיתונאיות השנונות והחריפות ביותר שפועלות כיום. מתגוררת בתל-אביב, כותבת ועורכת באתר "מאקו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה