הי רוצה להמליץ לכן/ם על ספר נפלא ומשום מה נראה לי שזה ספר שבמיוחד נשים תאהבנה, צעירות , מבוגרות יותר וכל תולעי הספרים למיניהן/ם.
הדמות המרכזית בספר- "עתידה" על חייה, סודותיה, השיגרה שלה- ההתנדבות בארגון "למענכם" למקרי מצוקה של אנשים בזמן המלחמה.
הימים הם מלחמת לבנון השנייה - קיץ 2006. טילים וחיזבאללה, צפון הארץ- חיפה ליתר דיוק שם מתרחש הכל בהווה ובעבר הרחוק ואני מדברת על כמה עשרות שנים, ימי טרום הקמת המדינה - בהם ארגוני האצ"ל וההגנה נלחמו אלה באלה כמו אויבים מרים עד למקרי פיצוץ ורצח. קשה לנו לתפוס את העובדות הללו בכלל, ממש מלחמת אחים עד להקמת המדינה. מלחמות עקובות מדם בין הארגונים ועל רקע זה כל הסיפור בו עתידה הילדה של אז מאבדת את אביה, הוא לא שב הביתה מעולם, נרצח בידי מישהו ולמעשה אין לו קבר.
עתידה לא שקטה וכל הזמן נלחמה באמא שלה שלמעשה התחתנה עם "האויב". עתידה מפנה עורף לעברה, לאמא ולמשפחתה ועוברת לפנימיה ומנתקת את הקשר (חוץ מכספים שהם מעבירים לתשלומי הלימודים וצרכים אחרים שלה ללא לפוגשה בכלל.
איך זה מתגלגל, מה קורה? מה עתידה מגלה, האם תפגשנה מחדש האם הקשישה מאוד והבת עתידה שאף פעם לא קיבלה מאמא שלה טיפה של אהבה.
כל הסיפור כולו מתרחש בחיפה.
תעלומה שנפתרת תוך כדי קריאת הספר.
אני מצאתי את עצמי מזדהה ומבינה מאוד את עתידה ואת סבלה ומצד שני גם מרחמת על הקשיש אלקנה...
בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, עתידה מגיעה למשמרת בקו סיוע נפשי לתושבי חיפה, השיחה שהתקבלה מחזירה אותה באחת לתעלומה מימי ילדותה, שהתרחשה לפני קום המדינה, ימי שיא המתיחות בין ארגון ההגנה וארגון האצ"ל.
עתידה מחליטה להפר את כללי המתנדבים ויוצרת קשר עם האיש הזקן בניסיון לפתור את תעלומת חייה. בעקבות הפגישה הולכת הגיבורה ומסתבכת בקשר נפתל עם איש זקן וחשדן, הנושא עימו סוד שעליו הוא שומר בקנאות.
רעיה טילינגר גדלה בחיפה ומתגוררת בה עד היום. שימשה משך שנים רבות כמרצה ויועצת ארגונית במכללת אורנים בטבעון. היא שותפה לכתיבתם של ספרים ומאמרים בנושאים מקצועיים. היא נשואה, אם לארבעה וסבתא לחמישה. עתידה הוא ספרה הראשון.
193 עמודים שסיימתי במשך סופשבוע אחד בירושלים הקרה והרומנטית עם אישי היקר..
סיפור נפלא, סיימתי לקרוא אתמול.
השבמחקקראתי את הספר בשקיקה, מאד נהניתי מהכתיבה הקולחת והמרתקת, כמובן שכחיפאית היה מאד מעניין להתרשם מהפן ההסטורי של האוירה ששררה בעיר (טרם הולדתי) . עוד פרק מהסטורית עמנו שלא נוטים להזכירו מפאת הבושה. תודה רבה לך רעיה , מחכה לספר הבא!
השבמחק