יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

love love love דרמה משפחתית קומית מאת מייק ברטלט - הבימה התיאטרון הלאומי






אמש ביליתי עם אמי בהצגה הנהדרת שכל כך ציפיתי לראותה.
ובכן הציפייה השתלמה וההצגה נתגלתה כנהדרת. משחק צרוף של כל צוות השחקנים והשחקניות שמגלמים כאמור את הדמויות לאורך שנים, החל משנות ה- 60 של ילדי הפרחים, הביטלס ,הסמים והאלכוהול ועד לימינו.

הימים ימי שלהי שנות ה-60- 1967 ליתר דיוק. הכל חופשי לכאורה, סמים ,אהבה, סקס ואלכוהול. הזוג קנת וסנדרה,עידו ברטל ואסנת פישמן (סטודנטים או מתיימרים להיות סטודנטים מאוקספורד) מכירים במקרה אצל האח הנרי(יואב דונט) שהוא הוא בן הזוג של הבחורה ואחיו שמתארח אצלו בדירה, יותר נכון מתנחל, "גונב" לו את ההצגה ויוצר קשר רומנטי עם הבחורה "שלו". וכך זה מתפתח לאורך השנים. הם מתחתנים ומביאים ילדים, שניים; בת ובן. על כל הבעיות של פרנסה, גידול ילדים, עבודה, פשרות וליהטוט בין כל המטלות. 
החיים מתבררים כלא פשוטים, המציאות אינה מופע של הביטלס וגם לא שכטות מתמשכות של חשיש, והם קורסים תחת העומס, הילדים סובלים מכך וזה בעוכריהם.  
ההצגה מראה את המהלכים שנעשו במרוצת השנים, את הקשיים והשחקנים פשוט מגלמים את הדמויות שלהם במקצועניות וברגישות רבה.
ההצגה מרגשת, מצחיקה, כואבת מאוד (גם את כאבם של הילדים-  שספגו את כל הקשיים והחבטות כל השנים, והדבר מורגש היטב מבחינת המהלכים שלהם בחייהם, תקועים, חסרי זוגיות וקורת גג כשג'יימי לא ממש מתקשר עם הסביבה, לא עובד, משחק נון סטופ במשחקי מחשב בסמארטפון שלו ומגמגמם בצורה רצינית.
וגם את כאבם של הזוג שלימים נהפך ללא מאושר, כועסים ורוטנים, שותים ו/או מעשנים בצורה כבדה. רבים בקולניות רבה.
חלק מן השחקנים אני מכירה ומוקירה והיתר פעם ראשונה שאני רואה .כולם שחקנים/יות לעילא ולעילא. כל הכבוד.
יש לציין לשבח גם את מעצב התפאורה- ערן עצמון ומעצבת התלבושות - ארנה סמורגונסקי שעשו את עבודתם נפלאה ומקצועית. תודה רבה על ערב נהדר ומיוחד בו חזרנו לשנות ה-60 על עליזותם ועל הפחות שמח גם.


דרמה קומית מאת מייק ברטלט.

תרגום- ירון פריד
בימוי- משה קפטן
עיצוב תפאורה- ערן עצמון
עיצוב תלבושות- ארנה סמורגונסקי
מוסיקה- דניאל סלומון
תנועה- שרון גל
עיצוב תאורה- מאיר אלון

משתתפים: אסנת פישמן, עידו ברטל, יואב דונט, הילה שלו ושפי מרציאנו.

לונדון 1967, הביטלמניה בעיצומה. דור ה"אני" בשיאו וקנת וסנדרה יכולים לכבוש את העולם אם רק ירצו. זה הקיץ של האהבה ואהבה זה כל מה שהם צריכים. אבל מה יקרה כשהסקס, הסמים והרוקנרול יתפוגגו, כשהפרחים של ילדי הפרחים יתחילו לנבול, ולילדים האלה יהיו ילדים משלהם? המסע של קנת וסנדרה, מגיל 19 שבו הכל עוד אפשרי ועד גיל 63, שבו צריך כנראה ללמוד לחיות עם מה שיש (ומה שאין)- הוא המסע של כולנו והוא מרתק ועצוב ומצחיק מאוד. מייק ברטלט, מהבולטים שבמחזאים הבריטיים הצעירים (המלך צ'ארלס השלישי", קוק" , סדרת הטלוייזיה "דוקטור פוסטר") בוחן בקומדיה החריפה שלו, שהוצגה בהצלחה גדולה בלונדון וזה עתה גם בניו יורק, סוגיות כמו פערי דורות, הצורך של כל דור להאשים את הוריהם בכל מה שרק אפשר, וכמובן החולשה- והעוצמה של אהבה מכל הסוגים.

לכו לראות!! הצגה נהדרת, שעה וחצי של עניין והנאה. בתיאטרון הלאומי- הבימה.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה